תסמינים, אבחון ובירור של אבנים בכליות ובדרכי השתן בשנת 2026

אבחון של אבנים בכליות ובדרכי השתן הוא לעיתים קרובות אירוע דרמטי, המלווה בכאב עז ופנייה לטיפול דחוף. אך האבחון הוא רק הצעד הראשון. גילוי של אבן – בין אם דרך התקף כאב או כממצא מקרי בהדמיה  – פותח שורה של שאלות חשובות: לא רק היכן האבן ומה גודלה, אלא גם, ובעיקר, למה היא נוצרה? אבחנה של אבן בכליות ובדרכי השתן בשנת 2026 לא עוצרת רק בצילום ההדמיה; היא דורשת בירור מעמיק כדי להבין את שורש הבעיה, למנוע את האבן הבאה ולעצור היווצרות נזק לכליות.

מה חשוב לדעת?

• אבחון הוא תהליך: הוא מתחיל בשיחה עם הרופא, בדיקה גופנית, ממשיך בבדיקות מעבדה כולל  בבירור מטבולי מקיף ובדיקות הדמיה.

• תסמינים מגוונים: אבן יכולה להתבטא בכאב עז ("עווית כלייתית"), בדם סמוי או גלוי בשתן, בהופעת דלקת בדרכי השתן או להתגלות במקרה ("אבן שקטה") בבדיקת הדמיה כגון CT או אולטרא-סאונד (US).

• הדמיה היא המפתח: האמצעי המדויק ביותר לאבחון אבנים  הוא בדיקת CT ללא חומר ניגוד ('פרוטוקול אבנים'), המדגימה במדויק את גודל האבן, מיקומה וצפיפותה.

• בירור מטבולי -חובה!: לאחר הטיפול בתלונה המיידית, חיוני לבצע בירור מטבולי כולל בדיקות דם ואיסוף שתן של 24 שעות. קיימת חשיבות רבה לאנליזה ביוכימית של האבן - הצלחת לפלוט אבן? לא לזרוק לפח! חשוב להביא אותה לאנליזה! במקרה ואבן הוצא בניתוח חשוב לברר עם האורולוג המנתח מה תוצאות האנליזה שלה.  

• גישה רב-תחומית: אבחון מלא ואיכותי דורש שילוב כוחות של אורולוג (להערכת מסת אבנים, המצב האנטומי והסיכון המיידי), נפרולוג (לפענוח הבירור המטבולי ומציאת ה"למה") ודיאטנית (לתרגום הממצאים לתוכנית מניעה). במרפאה שלנו תפגשו את כל אנשי ונשות המקצוע באותו היום. 

מה הן אבנים בכליות ובדרכי השתן?

אבנים בכליות ובדרכי השתן הן משקעים מוצקים ("קריסטלים") הנוצרים בכליות. הן נוצרות כאשר השתן הופך רווי מדי (מצב של "ריווי-יתר") במלחים ומינרלים כמו סידן, אוקסלט או חומצת שתן, ובמקביל חסרים בו חומרים טבעיים המעכבים התגבשות (כמו ציטראט). אבחון נכון מתחיל בהבנה אילו מלחים שוקעים אצלך, ובאיזו כמות.

איך אדע אם יש לי אבנים בכליות ובדרכי השתן? (תסמינים)

התסמינים של אבנים בכליות תלויים במיקום האבן, בגודלה, והאם היא גורמת לחסימה.

התסמין הקלאסי: עווית כלייתית (Renal Colic)

זהו התסמין הדרמטי והמוכר ביותר. הוא מתרחש כאשר אבן (אפילו קטנה מאוד) יוצאת מהכליה ומתחילה לרדת בשופכן (הצינור הדק המחבר את הכליה לכיס השתן). האבן חוסמת את מעבר השתן, והלחץ המצטבר בכליה גורם לכאב עז.

• אופי הכאב: כאב חד, עוויתי (בא והולך בגלים), הנחשב לאחד הכאבים החזקים ברפואה.

• מיקום: מתחיל בדרך כלל במותן או בגב התחתון, ומקרין קדימה לכיוון הבטן התחתונה המפשעה, ואבר המין באותו צד.

• תסמינים נלווים: לעיתים קרובות מלווה בבחילות קשות, הקאות, וצורך דחוף או תכוף לתת שתן.

• הופעת חום ו/או צמרמורת יכולה לרמז על התפתחות זיהום בדרכי השתן בנוכחות אבן חוסמת. מדובר בסימן מדאיג שדורש התיחסות מיידית.  

  
  

דם בשתן (המטוריה)

דם בשתן (Hematuria) הוא תסמין שכיח מאוד של אבנים. האבן פוצעת את הרירית העדינה של דרכי השתן וגורמת לדימום.

• המטוריה גלויה (מקרוסקופית): השתן נראה ורוד, אדום או בצבע "קולה". לרוב מופיע במקביל לכאב מתני/בטני.

• המטוריה סמויה (מיקרוסקופית): במבט, השתן נראה תקין לחלוטין, אך בבדיקת שתן במעבדה (או בסטיק) מוצאים כדוריות דם אדומות (אריטרוציטים). לעיתים, זהו הסימן הראשון והיחיד לקיומה של אבן.

  
  

הממצא המקרי: האבן ה"שקטה"

במקרים רבים, אבנים מתגלות במקרה בבדיקת הדמיה (כמו אולטרסאונד בטן או CT) שנעשתה מסיבה אחרת לגמרי. אלו "אבנים שקטות" לרוב אינן גורמות לחסימה וכאב, אך הן דורשות הערכה ומעקב, מכיוון שהן עלולות לגדול, לזוז, לגרום לחסימה בעתיד.

לעתים רחוקות ניתן לגלות גם אבנים חוסמות כממצא אקראי בהדמיה של מטופל אסימפטומטי לגמרי, אז אם גילו לכם אבן "שקטה" בבדיקות הדמיה, תדעו כי מדובר בממצא משמעותי דורש התייחסות של מומחים בתחום. 

מתי עליי לבדוק אם יש לי אבנים בכליות ובדרכי השתן?

יש להבדיל בין מצב חירום הדורש פנייה מיידית לחדר מיון, לבין צורך בבירור במרפאה:

בדרך כלל, מומלץ לפנות אל קופת החולים או הגורם הרפואי המטפל בכם במקרים של:

• כאב עז ובלתי נסבל בבטן, בגב או במותן.

• כאב המלווה בחום גבוה (מעל 38 מעלות), העלול להעיד על זיהום חוסם (מצב חירום).

• בחילות והקאות מרובות שאינן מאפשרות שתייה.

• מטופל עם כליה יחידה או מחלה אחרת של הכליה שחווה כאב כזה.

בנוסף, יש לפנות לבירור במרפאה במקרים הבאים:

• לאחר התקף שחלף, לצורך בירור ומניעה.

• אם התגלתה אבן שקטה בממצא מקרי.

• אם הופיע דם בשתן, גם אם חד פעמי וללא כאבים.

• אם יש היסטוריה משפחתית של אבנים ורוצים לבצע הערכת סיכונים.

אבנים בכליות ובדרכי השתן יכולות להתגלות במסגרת התקף כאב, או באופן מקרי במסגרת בדיקה שעשיתם בגין סיבה אחרת. בכל מקרה, מומלץ לבצע בירור ואבחון של האבן כדי למנוע התקפי כאב ופגיעה ארוכת- טווח

מה הם השלבים בדרך לאבחנה?

אבחון אבנים הוא תהליך מסודר.

1. שיחה עם הרופא (אנמנזה): הרופא ישאל על אופי הכאבים, תסמינים נלווים, היסטוריה של אבנים בעבר, היסטוריה משפחתית, תזונה, הרגלי שתייה ושימוש בתרופות ותוספי תזונה.

2. בדיקה גופנית: תתמקד ברגישות באזור המותניים והבטן.

3. בדיקות מעבדה (דם ושתן):

   • בדיקת שתן: תאתר דם סמוי, סימני זיהום (כדוריות לבנות) וחומציות (pH) השתן.

   • בדיקות דם: יעריכו את תפקודי הכליות (קריאטינין/eGFR), רמות סידן, זרחן חומצת שתן בדם, רמות PTH (הורמון פאראטירואיד).

4. בדיקות הדמיה: זהו השלב המכריע שמאשר את קיום האבן.

   
   

יש לי אבן בכליות או בדרכי השתן- מה עכשיו?

כאשר מאבחנים אבן, לא מספיק לומר "יש אבן". המטרה היא לקבל תעודת זהות מלאה של הבעיה:

אבחון הדמייתי: איפה האבן ומה גודלה?

• בדיקת CT ללא חומר ניגוד: על פי הנחיות האיגוד האורולוגי האמריקאי (AUA), זוהי בדיקת הבחירה (ה-Gold Standard) לאבחון עווית כלייתית חריפה. הבדיקה אינה דורשת הזרקה או שתיה של חומר ניגודי. היא מדויקת, מהירה, ומספקת את כל המידע הנדרש:

  • מיקום: האם האבן בכליה או בשופכן? באיזה גובה?

  • גודל: האם היא קטנה (פחות מ-5 מ"מ) וצפויה לצאת לבד? או גדולה ודורשת התערבות?

  • חסימה: האם האבן גורמת להרחבה של הכליה (הידרונפרוזיס)?

  • צפיפות (Hounsfield Units): נתון זה יכול לרמז על הרכב האבן (למשל, אבני חומצת שתן פחות צפופות) ולעזור בתכנון הטיפול.

  • מצב הכליות: האם כליה סובלת משני לאבן חוסמת? האם מדובר בחסימה כרונית? האם יש סימני זיהום/ דלקת? מה המצב של הכליה השניה - האם היא נראית תקינה? האם יש בה אבנים? 

• אולטרסאונד (US): בדיקה מצוינת, ללא קרינה, וזמינה מאוד. היא יעילה מאוד בזיהוי אבנים בתוך הכליה ובזיהוי הרחבה (הידרונפרוזיס) המעידה על חסימה. היא פחות טובה בזיהוי אבנים קטנות בשופכן. לכן, הנחיות האיגוד האירופאי לאורולוגיה (EAU) ממליצות עליה כבדיקת סקר ראשונית, במיוחד אצל נשים הרות וילדים. 

  חשוב לציין כי בדיקת US היא בדיקה סובייקטיבית אשר מאוד תלויה במבצע ומפענח בדיקה - מה שנקרא operator dependent - תלויה מפעיל. בניגוד לזה, בדיקת סיטי היא בדיקה אובייקטיבית ורגישה יותר. 

• מיפוי כליות - בדיקה עם חשיבות רבה לצורך הערכת תפקוד כליתי ו/או קיום הפרעות בניקוז השתן מהכליה. מדובר בבדיקה עם קרינה, החלטה על צורך בה תתקבל ע"י האורולוג המטפל.   

ד"ר גרמן קריידרמן (אורולוג בכיר): "בדיקת ה-CT היא כמו מפת דרכים מדויקת. היא אומרת לי בדיוק איפה האבן? מה גודלה? כמה היא צפופה? מה המצב של כליה בצד האבן? האם היא חסומה? האם יש סימני זיהום? האם מדובר במצב כרוני? מה מצב של כליה השניה? המידע הזה חיוני כדי להחליט יחד עם המטופל על הצעד הבא – האם אפשר לחכות שאבן תצא לבד, או שנדרשת התערבות. אבל ה-CT לא תמיד מסביר לי למה האבן שם. זו תחילת הבירור, לא סופו."

אבחון מטבולי: למה האבן נוצרה?

זהו השלב החשוב ביותר למניעה. הנחיות איגוד האורולוגיה האירופאי ממליצות על בירור מטבולי מקיף לכל המטופלים בסיכון גבוה (High-risk), כולל "יצרני אבנים" חוזרים, מטופלים צעירים, או כאלו עם היסטוריה משפחתית, מטופלים עם תסמונת מטבולית, אי ספיקת כליות , זיהומים, שינוים אנטומיים בדרכי השתן . חשוב לציין כי בפועל מטופלים רבים נכנסים לקבוצת סיכון גבוה ונדרשים לבירור מטאבולי. בירור זה כולל: 

• איסוף שתן של 24 שעות: המטופל אוסף בבקבוק ייעודי את כל השתן שהוא נותן במשך יממה שלמה.

• מה בודקים? נפח השתן הכולל, רמות סידן, אוקסלט, חומצת שתן, ציטראט (ה"מגן" מפני אבנים), נתרן (מלח) ועוד.

פרופ' עדי לייבה (נפרולוג בכיר): "צילום CT של אבן הוא רק תמונת סטילס. איסוף השתן של 24 שעות הוא הסרט המלא. הוא מראה לנו את הסביבה המטבולית שבה האבן נוצרה. האם המטופל מפריש יותר מדי סידן? האם חסר לו ציטראט? האם הוא שותה מספיק? בלי המידע הזה, אנחנו מטפלים בתסמין ולא במחלה. הבירור המטבולי הוא המפתח למניעה."

אבחון הרכב האבן

אם המטופל פולט את האבן (לעיתים קרובות יש לאסוף את השתן במסננת) או אם האבן מוצאת בניתוח, היא נשלחת למעבדה לאנליזה (ניתוח כימי או ספקטרוסקופיה). זוהי הדרך הוודאית היחידה לדעת בדיוק ממה האבן מורכבת.

למי לגשת?

האבחון המלא של אבנים בכליות הוא פאזל המורכב מכמה חלקים, וכל איש מקצוע מחזיק בחלק אחר:

1. רופא משפחה / חדר מיון/ מוקד החירום: הכתובת הראשונה להתקף חריף. הם נותנים טיפול ראשוני לכאב, שולחים לבדיקות דם ושתן, ולעיתים קרובות מפנים להדמיה ראשונית (אולטרסאונד או CT).

2. אורולוג: המומחה לאנטומיה ולמבנה של דרכי השתן. הוא מפענח את ה-CT, מעריך את הסיכון המיידי מהאבן (גודל, מיקום, חסימה), ומתכנן את הטיפול בה – בין אם זה מעקב, טיפול תרופתי לפליטה, או התערבות כירורגית.

3. נפרולוג (רופא כליות): המומחה למטבוליזם ול"כימיה" של הכליה. הוא מנהל את הבירור המטבולי (איסוף 24 שעות), מאתר את ה"למה" – הסיבה להיווצרות האבנים – ומתאים טיפול תרופתי מונע (כמו תיאזידים להפחתת סידן בשתן, או אשלגן ציטראט להגנה).

4. דיאטנית כלייתית: אשת המקצוע שמתרגמת את האבחון המטבולי לחיים האמיתיים. היא בונה תוכנית תזונה מותאמת אישית על בסיס הרכב האבן וממצאי איסוף השתן כדי להקטין את הסיכון לאירועים חוזרים.

היתרון של מרפאה רב-תחומית הוא בחיבור כל החלקים הללו בביקור אחד. במקום שהמטופל יתרוצץ בין מומחים שונים במשך חודשים, הוא פוגש את כולם יחד.

- פרופ' עדי לייבה (נפרולוג בכיר): "האבחון היעיל ביותר מתרחש כשאני והאורולוג בוחנים את המטופל יחד. האורולוג מביא את ההערכה המבנית והאיום מההדמיה. אני מביא את ההערכה המטבולית והסיכון ארוך הטווח מאיסוף השתן. הדיאטנית פוגשת את המטופלת לאחר מכן. בביקור אחד במרפאה, אנחנו בונים תמונה אבחנתית שלמה – מה קורה עכשיו, למה זה קרה, ואיך נמנע את זה בעתיד."

סוגי אבנים והרכבן: למה זה חשוב לאבחון?

האבחון המטבולי וניתוח הרכב האבן חיוניים כי הטיפול המונע שונה לחלוטין בין סוגי האבנים:

• אבני סידן-אוקסלט (כ-70-80% מהמקרים): הסוג הנפוץ ביותר. הבירור יתמקד בחיפוש אחר עודף סידן בשתן (היפרקלציוריה) או עודף אוקסלט.

• אבני סידן-פוספט: קשורות לעיתים קרובות להפרעות בחומציות השתן או לזיהום.

• אבני חומצת שתן (אבני גאוט): מהוות כ-10% מהמקרים. קשורות מאוד ל"סינדרום המטבולי" (סוכרת, השמנה, היפרלפדמיה ויתר לחץ דם) ולתזונה עשירה בחלבון מן החי. אבחון חשוב כי ניתן להמיס אותן על ידי הפיכת השתן לבסיסי. קיימת חשיבות רבה בטיפול בתסמונת מטבולית למניעת חזרה של אבנים. 

• אבני זיהום (סטרוביט): נוצרות בנוכחות זיהומים כרוניים בדרכי השתן מחיידקים ספציפיים.

• אבני ציסטין: נדירות מאוד (כ-1%) ונובעות ממחלה גנטית תורשתית.

- מרב יעקובסון נפתלי (דיאטנית קלינית בכירה): "האבחון המטבולי והמצב הבריאותי של המטופל הוא קריטי להתאמת תוכנית הטיפול. אני לא יכולה לתת המלצה תזונתית בלי האבחון המדויק מהנפרולוג. אם האבן היא של חומצת שתן, נתמקד בהפחתת חלבון מהחי. אם היא של סידן-אוקסלט, נלמד איך לאזן צריכת אוקסלט עם צריכת סידן נכונה ובעיקר נפחית מלח. האבחון הוא מפת הדרכים שלי לטיפול."

חשיבות מרפאה רב תחומית באבחון ובירור של אבנים בכליות ובדרכי השתן

אבחון מלא ואיכותי של אבנים בכליות אינו מסתיים בגילוי האבן בבדיקת הדמיה. בעוד ה-CT חיוני כדי להבין את מיקום האבן, גודלה והאם היא גורמת לחסימה, הוא אינו עונה על שאלת המפתח: למה היא נוצרה? התשובה לכך טמונה בבירור מטבולי מקיף, הכולל איסוף שתן ובדיקות דם. כאן טמון היתרון העצום של המרפאה הרב-תחומית: היא מאחדת את כל המומחים הנדרשים לפאזל האבחוני הזה תחת קורת גג אחת. במקום תהליך ארוך ומפוצל של פגישות נפרדות, אתה פוגש בביקור אחד את האורולוג (המספק את האבחון האנטומי-מבני), את הנפרולוג (המפענח את הבירור המטבולי ומזהה את גורמי הסיכון), ואת הדיאטנית (המתרגמת את האבחון לתוכנית מניעה). גישה משולבת זו מבטיחה שתקבלו אבחנה שלמה ומלאה, תבינו את שורש הבעיה, ותקבלו תוכנית ברורה למניעת האבן הבאה – והכל במפגש אחד.

ניתן לקבוע תור למרפאה המשולבת, במהלכה תפגשו בפגישה אחת גם את פרופ׳ לייבה (נפרולוג מומחה), גם את ד״ר קריידרמן (אורולוג מומחה) וגם את מירב יעקובסון נפתלי (תזונאית קלינית בכירה) ותקבלו תוכנית אבחון וטיפול אחידה בטלפון (03-5560600) ובמייל (ono@meravmed.com).