אי-ספיקת כליות (כרונית וחדה): אבחון, מניעה וטיפול משולב בשנת 2026

הכליות הן פועלות חרוצות וחשובות במיוחד. הן מסננות את הדם 24 שעות ביממה, מאזנות את הנוזלים בגוף, מווסתות את לחץ הדם ושומרות על בריאות העצם – ולרוב הן עושות זאת בשקט מוחלט. הבעיה היא שהן גם סובלות בשקט כשהן נפגעות. אי-ספיקת כליות היא מצב שבו "המסננת" מפסיקה לתפקד כראוי, והרעלים מצטברים בגוף. האבחנה בין פגיעה פתאומית (חדה) לבין מחלה מתמשכת (כרונית) היא קריטית, שכן הטיפול וההשפעה על איכות החיים שונים בתכלית.

מה חשוב לדעת?

• ההבדל הגדול: אי-ספיקת כליות חדה (AKI) היא אירוע פתאומי ולעיתים קרובות הפיך. אי-ספיקת כליות כרונית (CKD) היא תהליך הדרגתי של נזק קבוע, שמטרת הטיפול בו היא עצירה או האטה.

• אבחון פעיל: מחלת כליות כרונית לרוב אינה מורגשת בשלבים המוקדמים. כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מדרגה מסוימת של ירידה בתפקוד הכלייתי, ורבים אינם יודעים זאת.

• המספר הקובע: המדד המוביל לתפקוד כליות אינו רק הקריאטינין בדם, אלא ה-eGFR (קצב הסינון הפקעתי המשוער).

• תפקיד האורולוג: חלק משמעותי ממקרי הכשל הכלייתי נגרם בגלל "בעיות צנרת" (חסימה על ידי אבנים או ערמונית). זיהוי וטיפול מהיר על ידי אורולוג יכולים להציל את הכליה.

• תזונה כתרופה: בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, הטיפול התזונתי הוא האמצעי היעיל ביותר (לצד תרופות) לדחיית הצורך בדיאליזה.

אי-ספיקת כליות חדה (AKI): הסערה הפתאומית

אי-ספיקת כליות חדה היא מצב שבו הכליות מפסיקות לתפקד בתוך שעות או ימים. זהו מצב חירום רפואי, אך עם זיהוי וטיפול נכונים, הכליות יכולות פעמים רבות להשתקם ולחזור לתפקוד מלא.

הסיבות העיקריות ל-AKI:

1. בעיה באספקת הדם (Pre-renal): התייבשות קשה, דימום מסיבי, אי-ספיקת לב או שימוש בתרופות המורידות את לחץ הדם בכליה.

2. נזק לרקמת הכליה (Intra-renal): דלקת חריפה, תגובה אלרגית לתרופות, או רעלנים.

3. חסימה בדרכי השתן (Post-renal): כאן נכנסת חשיבותו הקריטית של האורולוג. אם אבן חוסמת את שני השופכנים (או שופכן של כליה יחידה), או אם ערמונית מוגדלת חוסמת את מוצא השלפוחית – השתן חוזר אחורה, יוצר לחץ ("הידרונפרוזיס") וגורם לכליות להפסיק לעבוד.

4. 
   

ד"ר גרמן קריידרמן (אורולוג בכיר): "במקרים של אי-ספיקת כליות חדה, השאלה הראשונה שאנחנו שואלים היא: 'האם הצנרת פתוחה?'. לא פעם אני פוגש מטופלים שהגיעו עם כשל כלייתי חריף, והסיבה היא פשוט אבן שחסמה את המערכת או ערמונית שסתמה את היציאה. במקרים כאלו, פעולה אורולוגית מהירה לפתיחת החסימה – הכנסת קטטר, סטנט או ריסוק האבן – מביאה לשיפור מיידי ומצילה את הכליה מנזק קבוע."

אי-ספיקת כליות כרונית (CKD): המדרון החלקלק

זוהי מחלה שונה לחלוטין. מדובר באובדן איטי, הדרגתי ומתקדם של תפקוד הכליות לאורך חודשים ושנים. הנזק ברקמת הכליה יכול להיות בלתי הפיך (צלקת), והמטרה היא לשמר את מה שנותר.

גורמי הסיכון המובילים:

• סוכרת: הגורם מספר 1 לאי-ספיקת כליות בעולם המערבי. רמות סוכר גבוהות פוגעות בכלי הדם העדינים בכליה.

• יתר לחץ דם: לחץ גבוה "הולם" בכליות וגורם להצטלקותן.

• מחלות גנטיות ודלקתיות: כמו כליות פוליציסטיות או גלומרולונפריטיס.

• אבנים חוזרות: חסימות וזיהומים חוזרים שוחקים את רקמת הכליה לאורך זמן.

  
  

שלבי המחלה (Stages 1-5):

המחלה מסווגת לפי קצב הסינון (eGFR):

• שלב 1-2: נזק קל, תפקוד כמעט רגיל (eGFR מעל 60). לרוב ללא תסמינים.

• שלב 3: אי-ספיקה בינונית (eGFR 30-60). שלב קריטי להתערבות תזונתית ותרופתית.

• שלב 4: אי-ספיקה קשה (eGFR 15-30). הכנה לאפשרות של טיפול כלייתי חלופי.

• שלב 5: אי-ספיקת כליות סופנית (End Stage Renal Disease- ESRD), המחייבת דיאליזה או השתלה.

  
  

פרופ' עדי לייבה (נפרולוג בכיר): "האתגר הגדול במחלת כליות כרונית הוא שהיא 'מחלה שקטה'. הכליות יכולות לאבד 90% מהתפקוד שלהן לפני שהמטופל ירגיש תסמינים כלשהם. לכן, אנשים בקבוצות סיכון – סוכרתיים, בעלי יתר לחץ דם או היסטוריה של אבנים – חייבים לבצע מעקב יזום. כשאני תופס את המחלה בשלב 3, יש לי ארגז כלים מלא – תרופות חדשניות ואיזון תזונתי – כדי לנסות ולמנוע מהמטופל להגיע אי פעם לדיאליזה."

בדרך כלל הדרדרות במצב הכליות לא מביאה לתסמינים חדים. לכן יש חשיבות עליונה במעקב תקופתי על-ידי כל אנשי הצוות הרלוונטיים

גילו לי ירידה בתפקודי הכליות. מה עושים עכשיו?

גילוי של ירידה בתפקודי הכליות בבדיקות דם שגרתיות (בדרך כלל עלייה ברמת הקריאטינין או ירידה במדד ה-eGFR) הוא רגע שמעורר אצל רבים חרדה. חשוב לזכור: ברוב המקרים לא מדובר ב"גזר דין" של דיאליזה, אלא בתמרור אזהרה. זהו הרגע שבו התערבות נכונה יכולה לעצור את המגמה, לייצב את המצב, ולעיתים אף לשפר את התפקוד.

1. מבינים את הסיבה (למה זה קרה?)

הכליה לא מפסיקה לעבוד סתם כך. הירידה בתפקוד היא תמיד תוצאה של תהליך אחר בגוף. הסיבות נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות:

• מחלות רקע ("הרוצחים השקטים"): סוכרת ויתר לחץ דם הם הגורמים המובילים לפגיעה בכלי הדם העדינים של הכליה.

• בעיות מבניות ("סתימות בצנרת"): אבנים בכליות, ערמונית מוגדלת (בגברים) או גידולים הלוחצים על דרכי השתן וגורמים לשתן לחזור אחורה וליצור לחץ תוך-כלייתי. זהו גורם הפיך שאבחון שלו הוא קריטי.

• רעלנים ודלקות: שימוש ממושך במשככי כאבים (ממשפחת ה-NSAIDs), אנטיביוטיקות מסוימות, או מחלות דלקתיות של הכליה עצמה (גלומרולונפריטיס).

  
  

2. הבירור הדרוש

הבירור הראשוני יכול לכלול שלושה מרכיבים:

• בדיקות דם חוזרות: לוודא שלא מדובר בטעות מעבדה או בהתייבשות זמנית, ולבדוק את מאזן המלחים (אשלגן, נתרן, סידן, זרחן) המעיד על חומרת המצב.

• בדיקת שתן מקיפה: לא רק "כללית", אלא בדיקת יחס אלבומין/קריאטינין (לגילוי דליפת חלבון – הסימן הראשון לנזק לרקמת הכליה) ומיקרוסקופיה (לגילוי דם סמוי או תאים דלקתיים).

• הדמיה (אולטרסאונד): בדיקה קריטית המראה את גודל הכליות (כליות קטנות מעידות על נזק כרוני וישן, כליות תקינות או מוגדלות עשויות להעיד על מצב חריף והפיך) ושוללת חסימה.

  
  

3. איך זה מתבצע במרפאה הרב-תחומית?

במודל הסטנדרטי, המטופל נשלח לאולטרסאונד, ממתין לתור לנפרולוג, ואז נשלח לדיאטנית. הזמן הזה הוא קריטי. במרפאה המשולבת, אנחנו תוקפים את הבעיה מכל הכיוונים בו-זמנית:

• הנפרולוג (פרופ' לייבה): מנתח את המצב המטבולי. הוא בודק האם הבעיה היא בסוכרת לא מאוזנת? האם לחץ הדם פוגע בכליה? הנפרולוג יכול לתאים מיידית תרופות חדשניות (כגון מעכבי SGLT2) שהוכחו כבולמות את הידרדרות הכליה.

• האורולוג (ד"ר קריידרמן): שולל מיידית את המרכיב החוסם. האם הערמונית חוסמת את המוצא? האם יש אבן נסתרת? אם כן – טיפול מהיר בבעיה האורולוגית יכול להביא לשיפור דרמטי בתפקוד הכליה ("שחרור הפקק").

• הדיאטנית (מרב יעקובסון נפתלי): נכנסת לתמונה מיד עם האבחנה. ברגע שמזהים ירידה בתפקוד, יש להפחית את העומס על הכליה. מרב מתאימה תפריט שמוריד את כמות הרעלים שהכליה צריכה לסנן (התאמת חלבון) ומאזנת מלחים כמו אשלגן וזרחן, עוד לפני שהם מגיעים לרמות מסוכנות בדם.

  
  

פרופ' עדי לייבה: "כשמטופל מגיע אלי עם ירידה בתפקוד כליות, הדבר הראשון שאני עושה הוא להסתכל על הנתונים יחד עם האורולוג והדיאטנית. אנחנו שואלים את עצמנו: האם יש פה משהו הפיך? האם זו חסימה שאפשר לפתוח? האם זה עומס חלבון שאפשר להוריד? הגישה המשולבת מאפשרת לנו לא רק 'לעקוב' אחרי הירידה, אלא להילחם עליה אקטיבית ולשמר כל אחוז של תפקוד שנותר."

הנפרולוג, האורולוג והדיאטנית שלנו. טיפול רב-תחומי מסייע לשלוט טוב יותר על המחלה, והופך את חייך לנוחים יותר

הטיפול התזונתי: קו ההגנה המרכזי ב-CKD

כאשר הכליות אינן מתפקדות במלואן, הן מתקשות לסנן תוצרי פירוק של מזון (כמו חלבון ומלחים). הצטברות חומרים אלו בדם גורמת לתסמינים ("אורמיה") ומאיצה את קצב הידרדרות הכליות. כאן לתזונה יש כוח אדיר.

כאן נכנסת לתמונה מרב יעקובסון נפתלי, הדיאטנית הקלינית הבכירה במרפאה. מרב היא בעלת תואר שני מחקרי (M.Sc Nutr) במדעי התזונה וניסיון קליני של מעל 20 שנה במערכות הבריאות. ב-15 השנים האחרונות היא מתמחה באופן ספציפי בנפרולוגיה בבית החולים בילינסון, שם ריכזה את הטיפול במטופלי פרה-דיאליזה, דיאליזה ומושתלי כליה. היא בעלת ניסיון עשיר בהתאמת תזונה מורכבת למצבי אי-ספיקת כליות, תוך איזון עדין בין צרכי הגוף למגבלות המחלה.

עקרונות הטיפול התזונתי (מותאם לשלב המחלה):

1. חלבון: בשלבים מתקדמים, פירוק חלבון יוצר עומס על הכליה. המטרה היא דיוק – לאכול מספיק כדי למנוע תת-תזונה, אבל לא יותר מדי כדי לא להעמיס.

2. נתרן (מלח): הגבלה קריטית לאיזון לחץ דם והפחתת בצקות.

3. אשלגן וזרחן: בשלבים מתקדמים (4-5), הכליה מתקשה לפנות מינרלים אלו, והצטברותם מסוכנת ללב ולעצמות. הדיאטנית מלמדת אילו פירות וירקות בטוחים לאכילה.

4. 
   

מרב יעקובסון נפתלי (דיאטנית קלינית בכירה, M.Sc Nutr): "תזונה לחולי כליות נתפסת לעיתים בטעות כרשימה אינסופית של איסורים. הגישה שלי הפוכה. אני משתמשת בתזונה ככלי טיפולי לשמירה על הכליה. אני מתאימה את כמות החלבון והמלחים באופן אישי ומדויק לפי בדיקות הדם העדכניות של המטופל. המטרה היא לאפשר למטופל איכות חיים טובה ותזונה מגוונת וטעימה, תוך כדי שאנחנו מורידים את העומס מהכליות ומאטים את התקדמות המחלה."

סיכום: היתרון של המרפאה הרב-תחומית

אי-ספיקת כליות היא מחלה מורכבת שלעיתים קרובות מערבת גורמים מרובים. שילוב הכוחות בין נפרולוג, אורולוג ודיאטנית תחת קורת גג אחת מבטיח אבחנה מדויקת (האם זה חריף או כרוני? חוסם או דלקתי?), טיפול מהיר בגורמים הפיכים, ותוכנית שימור ארוכת טווח לכליות שלכם.

ניתן לקבוע תור למרפאה המשולבת, במהלכה תפגשו בפגישה אחת גם את פרופ׳ לייבה (נפרולוג מומחה), גם את ד״ר קריידרמן (אורולוג מומחה) וגם את מירב יעקובסון נפתלי (תזונאית קלינית בכירה) ותקבלו תוכנית אבחון וטיפול אחידה בטלפון (03-5560600) ובמייל (ono@meravmed.com).