אבנים בכליות: טיפול ומניעה באמצעות תזונה בשנת 2026

אבחון של אבנים בכליות מציב בפני המטופל אתגר כפול: הטיפול באירוע הנוכחי, וחשוב מכך, מניעת האירוע הבא. בעוד שרבים מכירים את ההמלצה הנפוצה "לשתות יותר מים", טיפול תזונתי מודרני למניעת אבנים הוא התערבות רפואית מדויקת. הוא אינו מסתכם ברשימת "עשה ואל תעשה" גנרית, אלא דורש התאמה אישית המבוססת על נתונים מטבוליים מדויקים.

מה חשוב לדעת?

• תזונה היא אבן פינה במניעה שניונית של אבנים בכליות. בהינתן ששיעור ההישנות (חזרה) של אבנים עומד על כ-50% תוך 5-10 שנים ללא התערבות. לפי ההנחיות האמריקניות, לטיפול התזונתי יש תפקיד קריטי.

• הגדלת נפח השתן היא ההמלצה המרכזית. המטרה היא לייצר לפחות 2.5 ליטר שתן ביממה.

• שליטה בצריכת נתרן (מלח) היא התערבות ראשונית, ולעיתים קרובות חשובה לא פחות מצריכת הנוזלים, במיוחד למניעת אבני סידן.

• הנחיה לצריכת סידן נורמלית: בניגוד למיתוס הנפוץ, תזונה דלת-סידן אינה מומלצת ואף עלולה להזיק במקרים של אבני סידן-אוקסלט.

• התאמה אישית היא חובה: הטיפול התזונתי חייב להיות מותאם להרכב האבן (שאותו מאבחן האורולוג) ולפרופיל המטבולי (שאותו מפענח הנפרולוג).

• במרפאה המשולבת שלנו תפגשו באותו היום נפרולוג בכיר, אורולוג בכיר ותזונאית קלינית בכירה להתאמת תוכנית האבחון והטיפול לאבנים בכליות באותו היום.

  
  

  למה תזונה היא המפתח למניעת אבנים בכליות?

  יש סוגים שונים של אבנים, ולכל סוג של אבן יש סיבות שונות וטיפול שונה. ככלל, אבנים נוצרות כשהשתן נהיה רווי מדי במלחים (ברוב המקרים, סידן, אוקסלט או חומצת שתן), שמתגבשים ויוצרים קריסטל. במקביל, ייתכן שיש לכם מחסור בחומרים טבעיים שמונעים את ההתגבשות הזו (כמו ציטראט).

  ההנחיות המקצועיות לטיפול באבני כליה ודרכי השתן בעולם המערבי, לרבות בארה"ב, אירופה ואוסטרליה, מציינות את חשיבות הטיפול בתזונה כחלק מהותי מהטיפול בתופעה.

  מטרת הטיפול התזונתי כפולה:

  א. לדלל את השתן: להפחית את ריכוז המלחים יוצרי האבנים (בעיקר על ידי שתייה).

  ב. לשנות את הרכב השתן: להפחית הפרשת חומרים מעודדי אבנים (כמו סידן, אוקסלט) ולהגביר חומרים מונעי אבנים (כמו ציטראט).

  כאן נכנסת לתמונה הדיאטנית הקלינית, שתפקידה לתרגם את המדע למעשה. מרב יעקובסון נפתלי, הדיאטנית הקלינית הבכירה (M.Sc Nutr) במרפאה שלנו, מביאה עימה ניסיון של מעל 20 שנה , עם התמקדות של 15 שנה בתזונה נפרולוגית , כולל ריכוז מרפאת האבנים בבי"ח בלינסון והכשרה ייעודית בטיפול באבני כליה מהטכניון.

  
  

  מרב יעקובסון נפתלי (דיאטנית קלינית בכירה): "אנשים חושבים על תזונה לאבנים בתור 'דיאטת כסאח'. זו טעות. אנחנו לא מנסים לאסור על אנשים לאכול, אנחנו מנסים לשנות את האיזון הכימי של השתן שלהם. התפקיד שלי הוא לקחת את נתוני המעבדה המורכבים ולתרגם אותם לארוחת בוקר, צהריים וערב שהמטופל יכול לחיות איתה וליהנות ממנה לאורך שנים כדי למנוע חזרה של אירועי אבנים."

הדיבר הראשון: הגדלת נפח השתן (נוזלים)

זוהי ההמלצה האוניברסלית, החשובה ביותר, והמבוססת ביותר מחקרית. מטרת העל היא לדלל את השתן. ככל שהשתן מדולל יותר, כך יורד הריכוז (הרוויה) של המלחים יוצרי האבנים, והסיכון להתגבשותם פוחת.

• היעד הכמותי: ההמלצה, כפי שהיא מופיעה בהנחיות מכוני הבריאות האמריקאיים (NIDDK) והאיגוד הבריטי לאורולוגיה (BAUS), היא לשתות מספיק נוזלים כדי לייצר 2.5 עד 3 ליטר שתן ביממה.

• המשמעות המחקרית: סקירות שיטתיות, כמו אלו המצוטטות בהנחיות האוסטרליות, מצאו כי הגברת צריכת הנוזלים להשגת יעד זה יכולה להפחית את הסיכון להישנות אבנים בשיעור של מעל 50%.

• המשמעות המעשית: עבור רוב האנשים, הדבר דורש צריכה של כ-3 ליטר נוזלים ביום (כ-12-14 כוסות), בהתאם לרמת הפעילות ומזג האוויר. מים הם האופציה המועדפת.

• איך יודעים ששותים מספיק? השתן צריך להיות שקוף או בצבע קש-צהוב בהיר מאוד.

עבור רוב הנשים והגברים מומלץ לשתות מספיק מים כדי לייצר כ-2.5-3 ליטר שתן ביום (12-14 כוסות). שינוי זה יכול להפחית את הסיכוי לאירוע אבנים נוסף ב-50%

מעבר למים: 5 עקרונות תזונתיים מרכזיים

כאן הטיפול הופך להיות מורכב יותר, ותלוי בסוג האבן ובממצאי הבירור המטבולי. לאחר בירור מטבולי שכולל בדיקות דם ושתן נוכל להתאים עבורך תוכנית תזונה שמתאימה למצבך הבריאותי, לטיפול התרופתי שלך ולסוג האבן הספציפי שנוצר אצלך.

1. נתרן (מלח): יעד התערבות מרכזי

זוהי הנקודה השנייה בחשיבותה עבור רוב "יצרני האבנים" מסוג סידן.

• המנגנון: צריכה גבוהה של נתרן גורמת לכליות להפריש יותר סידן לשתן (מצב הנקרא היפרקלציוריה- Hypercalciuria), וזוהי אבן הבניין המרכזית של רוב האבנים.

• היעד הכמותי: ההמלצה הכללית היא להגביל את צריכת הנתרן לפחות מ-2,300 מ"ג ליום (שווה ערך לכפית מלח אחת, או כ-6 גרם נתרן כלוריד).

• איפה הוא מסתתר? הבעיה העיקרית אינה המלחייה הביתית, אלא נתרן "סמוי" במזון מעובד, שימורים, רטבים מוכנים, אבקות מרק, נקניקים, גבינות מלוחות וחטיפים.

  
  

2. חלבון מן החי: צריכה מתונה

צריכה מופרזת של חלבון מן החי (בשר בקר, עוף, דגים) עלולה להגביר סיכון לאבנים במספר מנגנונים:

• מגבירה את העומס החומצי על הכליות.

• מגבירה הפרשת סידן וחומצת שתן (Uric Acid) בשתן.

• מפחיתה הפרשת ציטראט (ה"מגן" הטבעי מפני אבנים).

• היעד הכמותי: ההנחיות (כגון אלו של איגוד האורולוגים האירופאים) ממליצות על צריכה מתונה, המוגדרת לעיתים קרובות כ-0.8 עד 1.0 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף ליום. יש להימנע מתזונה עתירת חלבון קיצונית.

  
  

3. אוקסלט (Oxalate): לא מה שחשבתם

אוקסלט הוא חומר טבעי הקיים במזונות בריאים רבים (כמו תרד, סלק ,שקדים , אגוזים, בטטות ושוקולד). אצל אנשים מסוימים, רמות גבוהות שלו בשתן תורמות לאבני סידן-אוקסלט.

• האם להימנע? ברוב המקרים, התשובה היא לא. כפי שמציין NIDDK (המרכז הלאומי האמריקני למחלות כליה), הימנעות גורפת ממזונות אלו אינה בריאה ואינה יעילה.

• מה הפתרון? העיקרון המנחה הוא "קשירה במעי" (Enteric binding). יש לצרוך מזונות עתירי אוקסלט יחד עם מזונות עתירי סידן באותה ארוחה.

• המנגנון: הסידן והאוקסלט נקשרים זה לזה במערכת העיכול ויוצאים בצואה, מבלי להיספג לזרם הדם ולהגיע לשתן.

• דוגמה: במקום להימנע מתרד, יש לשלב אותו עם גבינה. במקום להימנע מאגוזים, יש לאכול אותם עם יוגורט.

מרב יעקובסון נפתלי (דיאטנית קלינית בכירה): "מטופלים רבים מגיעים אלי אחרי שקיבלו רשימות 'אסור' גנריות מהאינטרנט והפסיקו לאכול מזונות בריאים. התפקיד שלי הוא להסביר את העיקרון של 'קשירה במעי'. אנחנו לא אוסרים, אלא מלמדים שילובים נכונים. שילוב נכון של סידן ואוקסלט באותה ארוחה מפחית את הסיכון שחומרים אלה יצטברו בכליות בצורת אבנים."

4. סידן (Calcium): המיתוס הגדול

זוהי הטעות התזונתית הנפוצה והמשמעותית ביותר בטיפול באבני סידן.

• המיתוס: "אם יש לי אבן סידן, אני צריך להפסיק לאכול סידן."

• האמת: תזונה דלת-סידן מגבירה את הסיכון לאבני סידן-אוקסלט.

• למה? בדיוק בגלל הנקודה הקודמת. כשאין מספיק סידן במעי שיקשור את האוקסלט, יותר אוקסלט נספג מהמזון אל הדם, מופרש בשתן, ויוצר אבנים.

• ההמלצה: ההנחיות, כולל אלו של NIDDK ונייר העמדה של עמותת הדיאטנים והדיאטניות "עתיד" בישראל, מדגישות כי יש לצרוך כמות נורמלית של סידן, כ-1,000-1,200 מ"ג ביום, ורצוי ממזון (מוצרי חלב, סרדינים) ולא מתוספים (אלא אם יש הנחיה רפואית לכך).

  
  

5. ציטראט (Citrate): המגן הטבעי

ציטראט הוא המעכב (Inhibitor) הטבעי החזק ביותר של התגבשות אבני סידן.

• המנגנון: הוא נקשר לסידן בשתן ויוצר תרכובת מסיסה, מונע מהסידן להתחבר לאוקסלט, וכן מעכב גדילה של קריסטלים קיימים.

• איך מגבירים? הדרך הטבעית הטובה ביותר היא לצרוך פירות הדר, בעיקר לימונים.

ההמלצה: הוספת מיץ לימון סחוט טרי למים (כ-120 מ"ל מיץ לימון ביום, מהול ב 2 ליטר לשתות לאורך היום  או שני לימונים  ליום והקפדה על 2 ליטר מים לפחות).

תזונאית הכליות מרב יעקובסון נפתלי: העבודה שלי במרפאה לצד הנפרולוג והאורולוג מאפשרת לי להיות יעילה יותר בתוכנית שלי עבור המטופלים

טיפול תזונתי הוא אישי: איך בונים תוכנית?

כפי שניתן להבין, הטיפול מורכב. האם להתמקד בהפחתת אוקסלט? או בהפחתת חלבון? או שאולי הבעיה היא בכלל מחסור בציטראט? התשובה נמצאת באבחון המשולב. בכ-80% מהמקרים האבנים הן מסוג סידן (אוקסלט ופוספט) וככלל, הכללים שכתבנו כאן יהיו מתאימים לרבים מהמטופלים עם אבנים אלה. עם זאת, ייתכן שלכם יש אבן מסוג שונה, או נסיבות בריאותיות או אחרות שמחייבות שינויים אחרים (למשל, ייתכן שעקב מחלות נוספות לא תוכל לצרוך מעל 2 ליטר מים ביום). 

כדי לבנות תוכנית תזונתית יעילה, הדיאטנית חייבת לקבל שני נתונים קריטיים משאר חברי הצוות:

1. מהאורולוג: מהו הרכב האבן?

ד"ר גרמן קריידרמן (אורולוג בכיר): "התפקיד שלי באבחון הוא קריטי עבור הדיאטנית. אם אני מזהה (למשל על בסיס צפיפות ב-CT או ניתוח אבן קודמת) שמדובר באבן חומצת שתן (Uric Acid), כל הגישה התזונתית משתנה. במקרה כזה, הפוקוס עובר להפחתה משמעותית של חלבון מן החי (פורינים) ובסיסוּת (העלאת ה-pH) של השתן."

2. מהנפרולוג: מה מראה איסוף השתן של 24 שעות?

 פרופ' עדי לייבה (נפרולוג בכיר): "אני מספק לדיאטנית את ה'למה'. איסוף השתן של 24 שעות הוא המפה המטבולית. אני יכול לומר לה: 'תראי, הבעיה המרכזית כאן היא היפרקלציוריה, עם הפרשת סידן של 400 מ"ג ביממה (כשהנורמה נמוכה מ-300). במקביל, רמת הציטראט שלו נמוכה, פחות מ-320 מ"ג. לכן, הטיפול התזונתי חייב להתמקד בהפחתת נתרן אגרסיבית (כדי להוריד את הסידן) ובהגברת ציטראט- הדיאטנית יודעת לקחת את הנתונים האלה ולהתאים טיפול מדויק למטופל להצלחה ארוכת-טווח."

הגישה המשולבת: מאבחנה דרך הצלחת ועד לשנים של שקט

היתרון של המרפאה הרב-תחומית הוא שהתרגום הזה, מאבחנה ונתוני מעבדה, לשינויים בריאותיים בחיים של המטופלים שלנו- מתבצע בזמן אמת.

• האורולוג מאבחן את סוג האבן ומיקומה.

• הנפרולוג מפענח את הבירור המטבולי ומסביר מהם הכשלים הכימיים בשתן.

• הדיאטנית יושבת עם המטופל ומייד בונה תוכנית פעולה: "לאור הנתונים שמצאנו, אנחנו נתמקד בשלושת החודשים הקרובים בהפחתת נתרן ובהוספת מיץ לימון למים שלך. בוא נראה יחד איפה הנתרן מסתתר בתזונה הנוכחית שלך."

  
  

מרב יעקובסון נפתלי (דיאטנית קלינית בכירה): "במרפאה המשולבת אני לא עובדת עם מידע חלקי. אני מקבלת מהרופאים אבחנה מדויקת של סוג האבן ופרופיל מטבולי מלא. זה מאפשר לי לתת המלצות ממוקדות. במקום לתת למטופל רשימה גנרית, אני יכולה לומר לו: 'הבעיה הספציפית אצלך היא רמת ציטראט נמוכה. בוא נתמקד בזה'. זו הדרך היחידה להשיג שינוי אמיתי ומתמשך."

לסיכום, טיפול תזונתי הוא הכלי העוצמתי ביותר למניעת אבנים בכליות, אך הוא אינו פתרון מיידי. הוא דורש אבחון מדויק, הבנה מטבולית, והכוונה מקצועית של דיאטנית המתמחה בכליות, שעובדת כחלק מצוות ביחד עם אורולוג ונפרולוג, בדיוק כמו שקורה במרפאה המשולבת שלנו.